רש"י על חולין קכ״א ב:ג׳

מהדורה: מהדורת וילנא

מקור חולין קכ״א ב:ג׳
3 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: וּמִי אָמַר חִזְקִיָּה הָכִי? וְהָא אִיתְּמַר: שָׁחַט בָּהּ שְׁנַיִם אוֹ רוֹב שְׁנַיִם, וַעֲדַיִין הִיא מְפַרְכֶּסֶת – חִזְקִיָּה אָמַר: אֵינָהּ לְאֵבָרִים, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: יֶשְׁנָהּ לְאֵבָרִים.
פירוש רש"י על חולין קכ״א ב:ג׳
3 ומי אמר חזקיה הכי - אלמא סבירא ליה לחזקיה הא דתנן דאין טומאת נבלות במפרכסת:
4 שחט בה - בטמאה:
5 אינה לאברים - אין בן נח מוזהר עליה משום אבר מן החי וכ"ש בטהורה דליכא מידי דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור ואפילו רבי יוחנן מודי בה בטהורה: